מחכים לנועם טור

אופיר. איש יקר שמשום מה ידפוק את הראש בכדור אבן ענק בפרק הבא (לא לדאוג, יש רופא בקהל). הערבוב והניעור של השבטים הגיע לו בעיצומה של פעילות תת קרקעית אינטנסיבית, אבל הוא מייד התעשת, הלך עם מיכל לאי הגלות וסגר איתה עניינים. עדיין לא ברור לי למה הוא לא הפסיד לה באתגר מיוזמתו, כי בסך הכל זה האינטרס שלו שהיא תמצא את פסל החסינות על האי שלה ותשמור על עצמה, אבל כנראה שהוא פשוט שונא להפסיד.

בינתיים אופיר הוא זה שמניע כהוגן את המשחק, למרות כל הדברים המגעילים שהצופים חושבים עליו. ואגב, הוא זה שידע לתת קרדיט לדיווה על ההצלחה שלה לאכף את איגור ועידן, לעומת מיכל שרק חיכתה להזדמנות לכרוך איזה שרשר סביב דרכי הנשימה של דיווה ולמעוך חזק (הזדמנות שהגיעה ממש בסוף הפרק של אתמול).

ערבוב השבטים אמנם טרף את הקלפים, אבל הכניס קלפים חדשים למשחק וכמובן אפשר את החלום הרטוב של להעמיס דיווה על קרחון ולשלוח אותה כמה שיותר רחוק. שני השחקנים היחידים הם עדיין אריק ואופיר. המתמודדים האחרים נשארו העַגָלְים האינרציים שהיו. עידן ימשיך לקבל הוראות מדיווה גם בטלפתיה אם צריך, גיא ואיתי ימשיכו להביט בעכוזים חולפים, נטע לי תמשיך להיות חזירה ואפרת תבכה כשעידן ישיר. לקרחת היער הזאת צונח בפרק הבא נועם טור, שירגיש מן הסתם בבית – כניסה באמצע המשחק היתה מאז ומעולם הצד החזק שלו.